סיימתם עכשיו כנס של 200 אנשים. ההרצאות היו מצוינות, האנרגיה הייתה גבוהה, אנשים באמת התעניינו במה שאתם עושים. עכשיו אתם חוזרים לשולחן, ומגלים: אין לכם כמעט שום דרך ליצור קשר עם אף אחד מהם.
אולי העברתם לוח חתימות עם טופס הרשמה. חצי מכתב היד לא קריא. אולי הקמתם טופס גוגל והדבקתם קוד QR על דלפק הרישום. שנים עשר אנשים מילאו אותו. אולי פשוט קיוויתם שאנשים יזכרו לשלוח לכם מייל. הם לא זכרו.
זה הפער בין הפקת אירוע מוצלח לבין מיצוי הערך שלו בפועל. השיחות מתקיימות, העניין אמיתי — אבל פרטי הקשר נעלמים ברגע שאנשים יוצאים מהדלת.
מה אם אותו בוט שעונה על שאלות המשתתפים שלכם יכול גם לאסוף את הפרטים שלהם — אוטומטית, באמצע השיחה, בלי שום מאמץ נוסף מצדכם?
בדיוק לזה מיועדות שאלות הקבלה של בוטי.
שאלות קבלה הן שאלות מותאמות אישית שאתם מגדירים בהגדרות הבוט שלכם. כשמישהו משוחח עם הבוטי שלכם, הבוט שואל את השאלות האלה בצורה טבעית במהלך השיחה — ואוסף שמות, מיילים, מספרי טלפון, או כל מידע שאתם צריכים.
בניגוד לטפסי רישום נוקשים, שאלות קבלה מרגישות כמו חלק משיחה אמיתית. המבקר כבר משוחח עם הבוט, שואל על לוח הזמנים או החנייה או התפריט. בנקודה טבעית, הבוט אומר משהו כמו: "לפני שאתה הולך, אפשר לשאול אותך כמה שאלות קצרות?" ואז שואל את השאלות שלכם אחת אחת, ישירות בצ'אט.
מבקרים יכולים לענות, לדלג, או לחזור לשאלה קודמת. שום דבר לא נכפה. כשהם מסיימים, הבוט שואל אם הם רוצים לשלוח את הפרטים אליכם. אם הם אומרים כן, אתם מקבלים התראה מיידית. אם הם עוזבים בלי לאשר, אתם עדיין מקבלים את התשובות שלהם אחרי שעה — כך שאף ליד לא נופל בין הכיסאות.
אתם מארגנים סדנה ורוצים לדעת מי מגיע ואיך ליצור איתם קשר אחר כך. הגדירו שלוש שאלות קבלה:
כל משתתף שמשוחח עם הבוט על לוגיסטיקה — זמנים, חנייה, מה להביא — גם נשאל את השאלות האלה. בסופו של דבר יש לכם רשימת קשר נקייה בלי לרדוף אחרי אף אחד.
אתם מנהלים עסק קייטרינג והבוטי שלכם עונה על שאלות לגבי התפריט, מחירים וזמינות. הוסיפו שאלות קבלה כמו:
עכשיו כל אדם ששואל על השירותים שלכם הופך אוטומטית לליד בלוח הבקרה — עם ההקשר של מה שהוא שאל עליו.
אתם מלמדים יוגה ומשתמשים בבוטי כדי לענות על שאלות לגבי לוח זמנים ומחירים. שאלות הקבלה שלכם:
אתם כבר לא רק עונים על שאלות — אתם בונים רשימת תלמידים בזמן שאתם ישנים.
הגדרת שאלות קבלה לוקחת בערך שתי דקות בלוח הבקרה של בוטי:
שלב 1: פתחו את הגדרות הבוט. היכנסו לעמוד ההגדרות של הבוט שלכם ומצאו את הקטע "שאלות קבלה".
שלב 2: הפעילו שאלות קבלה. הפעילו את המתג.
שלב 3: הוסיפו את השאלות שלכם. לחצו על "הוסף שאלה" והקלידו את השאלה. אפשר להוסיף עד 10 שאלות ולסדר אותן מחדש בגרירה. בוטי גם מציע שאלות מוכנות בלחיצה אחת לדברים בסיסיים — שם, אימייל וטלפון — כך שאפשר להוסיף אותן מיד.
שלב 4: התאימו אישית את ההודעות. הגדירו הודעת פתיחה (מה הבוט אומר לפני ששואל שאלות) והודעת סיום (מה הבוט אומר אחרי שהמבקר מאשר). ברירות המחדל עובדות היטב, אבל אפשר להתאים אותן לאירוע או למותג שלכם.
זהו. שמרו, והבוט שלכם עכשיו אוסף מידע מכל שיחה.
כשמבקר מאשר שהוא רוצה לשלוח את הפרטים אליכם, קורים שני דברים:
אתם מקבלים התראה מיידית. מגיע אימייל עם תשובות המבקר, לאיזו שאלה הוא ענה, וקישור לשיחה המלאה. אם הבוט שלכם מחובר לוואטסאפ, אתם מקבלים גם הודעת וואטסאפ.
הליד מופיע בלוח הבקרה. היכנסו ללשונית "לידים" בעמוד הבוט כדי לראות כל הגשה. כל רשומה מציגה את תשובות המבקר, חותמת זמן וקישור לשיחה. אפשר לייצא הכל כ-CSV לניהול קשרי לקוחות, רשימת תפוצה או גיליון אלקטרוני.
גם אם מבקר עונה על חלק מהשאלות אבל עוזב בלי לאשר, אתם מכוסים. אחרי שעה, בוטי שולח לכם אוטומטית את מה שהוא סיפק — מסומן כ"אוטומטי" כדי שתדעו שהוא לא אישר במפורש. אף ליד לא נופל בין הכיסאות.
טפסי רישום הם מבוי סתום. אתם שולחים קישור, אנשים פותחים אותו, רואים חמישה שדות, וסוגרים את הלשונית. שיעורי התגובה לטפסים עצמאיים באירועים נעים סביב 10-15%.
שאלות קבלה שונות כי הן משולבות בשיחה שהמבקר כבר מנהל. הוא הגיע לשאול על חנייה — ובזמן שהוא שם, לענות על שלוש שאלות קצרות באותו צ'אט מרגיש ללא מאמץ. אין טופס נפרד לפתוח, אין מעבר הקשר, אין חיכוך.
התוצאה: אתם לוכדים לידים מאנשים שלעולם לא היו ממלאים טופס.
אם יש לכם כבר בוטי, היכנסו להגדרות הבוט והפעילו שאלות קבלה עכשיו. זה לוקח שתי דקות, וכל שיחה עתידית הופכת להזדמנות ללכוד ליד.
אם עדיין אין לכם בוטי, צרו אחד בחינם. הדביקו את פרטי האירוע, הוסיפו כמה שאלות קבלה, ושתפו את הקישור. המשתתפים שלכם מקבלים תשובות מיידיות, ואתם מקבלים את פרטי הקשר שלהם — אוטומטית.